שכר ביניים: 7 מיליון שקל על חודשיים עבודה לנאמני אשבל

מהו שכר הטרחה הראוי במקרה של נאמנים המתמנים לחברה שאיננה חדלת פירעון, מוכרים אותה במהירות ומחזירים לנושים את מלוא החוב כלפיהם?

 

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

בשבוע שעבר פסקה שופטת בית המשפט המחוזי מרכז עירית וינברג נוטוביץ שכר ביניים עצום בגובה 6.7 מיליון שקל לפני מע"מ לשני הנאמנים של חברת אשבל טכנולוגיות, עו"ד עמית לדרמן ורו"ח יואב כפיר. השניים הגישו בקשה ל־11 מיליון שקל שכר טרחה, ובינתיים נפסק להם סכום הביניים הזה. שכר הטרחה נפסק ללא כל הסבר מדוע דווקא סכום זה נקבע.

השופטת וינברג נוטוביץ השופטת וינברג נוטוביץ צילום: אתר בתי המשפט

 

אשבל, חברה תוכנה שהוקמה ב־1986 על ידי קבוצת שותפים בראשותו של יוסי שחם, נקלעה ב־2009 למשבר לאחר שרשות המסים פתחה בחקירה פלילית נגד שחם ובת זוגו נאווה אנוש, ששימשה כמנהלת הכספים של החברה. ב־2011 הוגש נגד השניים כתב אישום, ובעקבות המשפט נדרשה החברה לשלם מס בהיקף 55 מיליון שקל. עובדים החלו להגיש נגדה תביעות בדרישה לקבל כספים שלטענתם מגיעים להם, ובאוגוסט 2013 ביקשו למנות נאמן שיגבש הסדר נושים. שחם מצדו ביקש להימנע ממינוי נאמן, ולמכור את החברה למשקיע בפיקוח בית המשפט.

 

הנאמנים ניהלו את החברה מנובמבר 2013 ועד 28 בינואר 2014 אז הועברו הניהול והשליטה לרוכשת, קרן פורטיסימו, תמורת 192 מיליון שקל, סכום שהיה גבוה משמעותית מהסכום שהוערך חודשיים קודם לכן שיופק מההליך.

 

ללא הנמקה

הנאמנים טענו בבקשתם כי הם זכאים לדרוש שכר חלוקה לפי תקנה 8א לתקנות שכר הטרחה. לדבריהם, תקנה זו מאפשרת להם לקבל מעל 20 מיליון שקל, אולם הם החליטו להסתפק ב־11 מיליון שקל כשכר סופי, לפני מע"מ.

 

תקנה 8א לתקנות החברות נוגעת לבעלי תפקיד שמוטל עליהם לבצע פעולות לשיקום חברה חדלת פירעון ולהחזיר את מקסימום החוב לנושים. אלא שחברת אשבל לא היתה חדלת פירעון, שהרי הנושים קיבלו את מלוא החוב כלפיהם. זאת ועוד, הסכום שהתקבל ממימוש החברה גבוה ביותר מכפליים מסכום הנשייה בתיק.

 

עמית לדרמן ויואב כפיר עמית לדרמן ויואב כפיר צילום: עמית שעל

 

דבר זה בצירוף הזמן הקצר יחסית שנדרש למכירת החברה מעיד כי יכולתה של החברה לפרוע את מלוא חובותיה היה ידוע כבר בסמוך לפתיחת ההליך, ואין מדובר בפעילות חריגה או מאומצת במיוחד של בעלי התפקיד. מנגד, הנאמנים טוענים שדווקא במקרה כזה בו הנושים קיבלו מלוא החוב כלפיהם, יש לתגמל אותם שכן ייתכן כי בעלי תפקיד אחרים לא היו מצליחים להשיג תוצאה כזו. בנוסף הם העלו טענה שהם אלו שלמעשה צמצמו את מסת החובות כשדחו תביעות חוב מנופחות ובכך נוצר מצב בו כל החובות משולמים. ישנם תיקים בהם במצב דומה בעלי תפקיד יעדיפו להציג מסת חובות גבוהה וחדלות פירעון לא אמיתית, רק על מנת שיהיה להם קל יותר לדרוש שכר טרחה גבוה לפי התקנות ובהתבסס על הליך שיקום.

 

אפשר היה לצפות שדווקא בתיק ייחודי כזה נציגי כונסת הנכסים הרשמית עו"ד סיגל יעקבי יערכו דיון רציני בשאלת השכר הראוי שיש לפסוק, אך כפי שניתן לראות דווקא בתיקים גדולים, הכנ"ר מעדיף לאשר תשלום של מיליוני שקלים ללא כל הסבר או הנמקה.

 

הכנ"ר למעשה הצביע על העובדה שהחברה לא היתה חדלת פירעון ונמכרה בתוך זמן קצר תמורת סכום גבוה מאוד. הכנ"ר הוסיף כי מבדיקה ראשונית שערך עלה כי השכר במסלול ניהול ומימוש בתיק לא עולה על 3 מיליון שקל.

 

אלא שחרף זאת, וללא הנמקה ברורה, קובע הכנ"ר כי שכר חלוקה לפי תקנה 8א עומד על 9.96 מיליון שקל, ויש להפחיתו ב־30% לפחות, כלומר הוא ממליץ לשלם לנאמנים 7.7 מיליון שקל כתגמול הולם ולא מקפח לבעלי התפקיד כשכר סופי בתיק. למה נבחר דווקא סכום זה? מדוע לא נבחנה האפשרות לשלם לבעלי התפקיד לפי שעות העבודה שביצעו בפועל, למשל, או דרך מתאימה אחרת? אין לכך הסבר.

 

תמיכה ממקור לא צפוי

נאמני אשבל קיבלו גם את תמיכת עו"ד ליאור דגן, שמייצג את חמשת העובדים הבכירים ביותר של אשבל, שיקבלו יחד 65 מיליון שקל. לאחרונה ניהל דגן מאבק חריף נגד דרישת שכר הטרחה של מפרקי אקסיום, שעמדה על 15 מיליון שקל. דגן ייצג שם את השותפים המוגבלים, שחלק נכבד מהכסף שהגיע להם עמד להיות מנוכה לטובת שכר טרחה, והוא הגיש מאות עמודי טיעונים בהיקפים כמעט חסרי תקדים. בתיק אשבל בחר דגן, שהיה זה שביקש למנות את לדרמן כנאמן, לא להתנגד לדרישת השכר, ובכך סייע לנאמנים.

 

עו"ד ליאור דגן עו"ד ליאור דגן צילום: אתר משרד עו"ד פירט, וילנסקי

 

היחיד שהתנגד לבקשת השכר היה בעל השליטה לשעבר שחם, שטען באמצעות עו"ד אילן מוריאנו כי הפעולות להבראת החברה הסתיימו בתוך פחות משלושה חודשים ממועד מינוים עם מכירת פעילות אשבל.

 

"טענה בדיעבד"

הנאמנים לדרמן וכפיר מסרו בתגובה: "הטענה כי אין מדובר בתיק חדלות פירעון היא טענה בדיעבד, שכן בתחילת העבודה, לפני שש שנים, המחיר שהציעו עבור החברה עמד על 90 מיליון שקל ואילו תביעות החוב של הנושים עמדו על 350 מיליון שקל. הנאמנים מקסמו את התמורה ששולמה עבור החברה לסכום של 192 מיליון שקל, הצליחו לצמצם את היקף תביעות החוב ופעולותיהם אפשרו פירעון של 100% נטו של החובות לנושים וכן חלוקה של כ־110 מיליון שקל לבעלי המניות. רק בעלי הזכויות במניות נושאים בתשלום שכר הטרחה. דווקא במקרה בו בעלי המניות זוכים לדיבידנד גבוה בעקבות פעולות של הנאמנים, יש לבחון ברוחב לב את בקשת הנאמנים לפסיקת שכר טרחה.

 

הנאמנים טוענים כי הם זכאים לדרוש שכר לפי תקנה 8א, אלא שזו נוגעת לבעלי תפקיד שנוקטים פעולות שיקום לחברה חדלת פירעון, ואשבל לא היתה חדלת פירעון

 

אוכלים יחד מקופת הנושים: חבר מביא חבר, גרסת בעלי התפקיד

עו"ד לדרמן, שמונה לאחרונה לנאמן של חברת ס.מ.ן שיפוצים והשכרת פיגומים, הודיע לבית המשפט המחוזי בנצרת כי הוא שכר את שירותו של רואה חשבון שיעזור לו בתיק, וזאת על חשבון קופת הנושים. לדרמן שכח לספר שהרו"ח המבוקש, אריאל אלפסי, חולק עמו את אותה קורת גג, תחת משרד עמר רייטר ז'אן שוכטוביץ ושות'. לו בית המשפט היה ער לכך, סביר שלא היה נותן את אישורו.

 

לדרמן הגיש בימים האחרונים דו"ח ראשוני בו הודיע ששכר את שירותיו של רו"ח אלפסי וצוות ממשרדו, ואלו מסייעים לו בגיבוש תוכנית הפעלה לחברה. מהודעת לדרמן עלה כי הוא כבר מסתייע באלפסי, אך כעת הוא מבקש לשלם לו 30 אלף שקל.

 

בבקשה כתב לדרמן כי ברצונו להתקשר עם "משרד רו"ח אלפסי", אולם מבדיקת "כלכליסט" עולה כי מספר הטלפון של לדרמן ומספר הטלפון של אלפסי המופיעים על מסמכים שונים שהוגשו ממש לאחרונה לבתי המשפט הם זהים וגם מספר הפקס זהה. מהדברים עולה שהשניים לא רק שיושבים תחת אותה קורת גג, הם גם חולקים את אותם שירותי מזכירות.

 

לדרמן ואלפסי היו בעבר שניהם שייכים למשרד שלמה נס, ובשלב מסוים עזבו ואלפסי שכר חדר מלדרמן ועובד עמו בתיקים. מקורב למשרד מסר בתגובה שאלפסי מתכוון לעזוב בקרוב למשרד אחר.