פסק דין מהפכני בעליון: נהגת ברכב למרות מגבלת גיל בפוליסה? עדיין תוכל לזכות בפיצוי במקרה של תאונה

פסק דין מהפכני בעליון: נהגת ברכב למרות מגבלת גיל בפוליסה? עדיין תוכל לזכות בפיצוי במקרה של תאונה

פסק דין מהפכני שניתן על ידי בית המשפט העליון (רע"א 9849/17 פיקאלי נ' הכשרה לביטוח בע"מ) מדאיג את חברות הביטוח. במסגרת פסק הדין נקבע כי אי עמידה של נהג במגבלת הגיל שנקבעה בפוליסה שלו לא שוללת את זכותו לפיצוי מחברת הביטוח ויכול שתהווה תוספת סיכון בלבד.

פסק הדין יוצא דופן, שכן הוא ניתן בניגוד לפסיקות אחרות של בתי המשפט בעניין ואף בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, שהזהיר במסגרת ההליך, כי הכשרה של מתן פיצוי לנהג שמפר את מגבלת הגיל בפוליסה עלולה להוביל לגל התייקרויות בענף הביטוח.

הפוליסה כללה החרגה מפורשת המגבילה את השימוש ברכב לנהגים בני 30 ומעלה. בעל הפוליסה ואחד מעובדיו יצאו לנסיעה ברכב, כאשר מי שנהג בו היה העובד, שהיה בן 23 באותה עת

נהג בן 23 – פוליסת ביטוח לבני 30 פלוס

עניינו של פסק הדין בפוליסות ביטוח מקיף וצד ג', הכוללות מגבלה על גיל הנהג. פוליסות אלו מאפשרות לחברת הביטוח להציע למבוטחים פוליסה זולה יותר, בכפוף לעמידה בתנאי זה. במסגרת פסק הדין, אדם רכש מחברת הביטוח שלו פוליסה מקיפה עבור הרכב שבבעלותו. הפוליסה כללה החרגה מפורשת המגבילה את השימוש ברכב לנהגים בני 30 ומעלה. ההחרגה הופיעה במפורש בעמוד הראשון לפוליסה ובעמוד השני שלה.

הפוליסה הונפקה באוקטובר 2013, וחמישה חודשים לאחר מכן היא הועמדה במבחן. בעל הפוליסה ואחד מעובדיו יצאו לנסיעה ברכב, כאשר מי שנהג בו היה העובד, שהיה בן 23 באותה עת. לידו ישב מעסיקו בעל הפוליסה. הנסיעה הסתיימה בתאונה, שבמהלכה פגע הרכב שבו נסעו השניים ברכב שנעצר לפניהם. כתוצאה מהפגיעה, נהדף הרכב הנפגע קדימה ופגע גם ברכב שלפניו. בעקבות התאונה, נגרם לרכב הנפגע "טוטאל לוס".

לאחר התאונה, הגישו חברת הביטוח של הרכב הנפגע ובעליו תביעה בגין הנזק שנגרם לרכב הנפגע. יצוין, כי זמן קצר לאחר התאונה פנה המבוטח לחברת הביטוח בשיחת טלפון, שבמהלכה נשאל אם מי שנהג ברכב היה מעל גיל 30. על שאלה זו הוא השיב בחיוב.

בית משפט השלום קבע כי אי עמידה במגבלת הגיל שוללת את הכיסוי הביטוחי. בערעור, גם בית המשפט המחוזי אימץ את הגישה בטענה כי אם היה מחליט אחרת, הדבר היה שקול לאפשרות לרכישת פוליסת ביטוח לאחר תאונה

השלום והמחוזי שללו את מתן הפיצוי

מהי המשמעות של אי עמידה במגבלת הגיל הקבועה בפוליסה מבחינת הכיסוי – זו השאלה העומדת בבסיס ההליך המשפטי שכלל שלוש ערכאות. בגלגול הראשון קבע בית משפט השלום כי אי עמידה במגבלת הגיל שוללת לחלוטין את הכיסוי הביטוחי.

בית משפט השלום הדגיש כי אין מדובר במצב המזכה בתגמולי ביטוח חלקיים (מצב המכונה "החמרת הסיכון הביטוחי", לפי חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981). בית המשפט נימק את החלטתו בכך שהמבוטח ידע על מגבלת הגיל, קיבל לידיו את הפוליסה ולא הביע כל הסתייגות ממגבלה זו.

הנהג לא השלים עם פסק הדין וערער עליו למחוזי. האחרון אימץ את גישת קודמו שלפיה, אין מדובר בסיטואציה שמאפשרת מתן פיצוי יחסי. המחוזי קבע כי אם היה מחליט אחרת, הדבר היה שקול למתן אפשרות לרכישת פוליסת ביטוח לאחר תאונה.

העליון קבע כי הפיצוי יינתן על על פי גובה ההנחה שניתנה בפוליסה בעקבות קביעת מגבלת הגיל: אם ניתנה למבוטח הנחה של 30% עקב הפחתת הסיכון הנובעת ממגבלת הגיל, הנפגע יקבל פיצוי של 70%

העליון הפך את ההחלטה באופן תקדימי

ברוב של שניים מול אחד (השופטת ברק-ארז והשופט גרוסקופף מול השופט עמית) הפך בית המשפט העליון את ההחלטה וקבע כי אי עמידה של הנהג הנפגע במגבלת הגיל בפוליסה היא בגדר "החמרת סיכון", שמזכה בכיסוי יחסי לנהג הנפגע.

משמעות הכיסוי היחסי היא פיצוי על פי גובה ההנחה שניתנה בפוליסה בעקבות קביעת מגבלת הגיל. כלומר, אם ניתנה למבוטח הנחה של 30% עקב הפחתת הסיכון הנובעת ממגבלת הגיל, הנפגע יקבל פיצוי של 70%. עם זאת, העליון קבע חריג לתשלום הפיצוי: אם יתברר שהיתה כוונת מרמה וחוסר תום לב של המבוטח, לא ישולם פיצוי.

במסגרת פסק הדין, אחת מנקודות המחלוקת נגעה לשאלה איך ניתן להוכיח את אותה כוונת מרמה. בעוד השופט עמית שלל מלכתחילה את הפיצוי כשאין עמידה במגבלת הגיל, השופט גרוסקופף קבע כי יש להגביל את כוונת המרמה רק למקרים של ניסיון הטעיה ממש.

השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי תהיה כוונת מרמה כאשר הדבר עולה מהתנהלות מתמשכת של המבוטח (למשל, אב שנותן לבנו לנהוג באופן קבוע ברכבו, למרות שקיימת מגבלת גיל).

נציגת היועמ"ש הדגישה בתגובתה לבית המשפט את החשיבות הרבה שיש לכך שכל מבוטח יכול לרכוש פוליסת ביטוח בהתאמה אישית (על פי גיל לדוגמה) וכך לחסוך כסף

החלטה שניתנה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה

ההלכה שקבע העליון היא יוצאת דופן, בין היתר כיוון שהיא עומדת בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, כפי שזו בוטאה במסגרת ההליך. נציגת היועמ"ש הדגישה בתגובתה לבית המשפט את החשיבות הרבה שיש לכך שכל מבוטח יכול לרכוש פוליסת ביטוח בהתאמה אישית, וכך לחסוך כסף.

על פי חוות דעתה שהוגשה לבית המשפט, כל החלטה אחרת עלולה לערער את ענף הביטוח ולא לאפשר לחברות ביטוח למכור פוליסות מוזלות למבוטחים, המתאימות לצרכיהם באופן אישי.

פסק הדין מבשר על שינוי בגישת בית המשפט העליון כלפי עולם הביטוח ועל כך שבפועל הכוח עובר מחברות הביטוח אל המבוטחים

חברות הביטוח חוששות מהשלכות הרוחב של פסק הדין

חברות הביטוח חוששות מהשלכות הרוחב של פסק הדין, שכן הוא מחייב אותן בתשלום פיצוי בכל מקרה, בלי קשר לשאלה אם המבוטח הפר את מגבלת הגיל או לא. לאחר פסק הדין, יתקשו חברות הביטוח לשווק פוליסות מוגבלות. כפועל יוצא מכך, צפויות הפוליסות לנהגים להתייקר.

ניכר כי פסק הדין מבשר על שינוי בגישת בית המשפט העליון כלפי עולם הביטוח ועל כך שבפועל הכוח עובר מחברות הביטוח אל המבוטחים. באופן חסר תקדים, החיל העליון על חברות הביטוח, שהן גופים פרטיים, אמות מידה החלות על גופים ציבוריים, וכעת הן נדרשות לפעול בתום לב ועל פי העקרונות הכללים של דיני הביטוח, במקום להיצמד ללשון החוזה האחיד שעליו חתם הלקוח ושאותו הוא כנראה לא קרא.

יצוין, כי פסק הדין נקבע לדיון נוסף, שטרם התקיים בשל התפרצות נגיף הקורונה.

* הכותבת מתמחה בדיני נזיקין וביטוח, ולא ייצגה את מי מהצדדים במסגרת ההליך המתואר