נתניהו סייע לאלוביץ' לסגור 92% מהחוב של יורוקום לבנקים

כתב האישום בתיק 4000 עוסק בקידום האינטרסים העסקיים של שאול אלוביץ', בעל השליטה לשעבר בבזק, על ידי ראש הממשלה ושר התקשורת לשעבר בנימין נתניהו בתמורה לסיקור מלטף באתר וואלה.

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

כתב האישום מפרט שורה של מהלכים רגולטוריים שאושרו או קודמו בהנחייתו של נתניהו כדי להיטיב עם כיסו של איש העסקים.

 

שאול אלוביץ'. לוח הזמנים הלחוץ היה חשוב כדי להימנע מדרישת פירעון מיידית שאול אלוביץ'. לוח הזמנים הלחוץ היה חשוב כדי להימנע מדרישת פירעון מיידית צילום: עמית שעל

 

אחד המהלכים המרכזיים נוגע לקידום, זירוז והתאמה של נוסח האישור הסופי לעסקת בזק־yes. במסגרת העסקה מכרה קבוצת יורוקום תקשורת, שבשליטת אלוביץ' (80%) ואחיו יוסי (20%), את מלוא מניותיה בחברת הלוויין yes לבזק, בעסקה שזכתה לביקורת חריפה מצד התקשורת, גופים מוסדיים ופעילי שוק הון.

 

כפי שנחשף ב"כלכליסט", אישור העסקה כלל, מאחורי הקלעים, גם כיפוף של הגורמים המקצועיים במשרד התקשורת על ידי המנכ"ל שלמה פילבר. זאת כדי להסיר תנאים שלא היו נוחים ליורוקום, ולא פחות חשוב – כדי לעמוד בלוח הזמנים הלחוץ שהעמיד לו אלוביץ'.

 

על פי הראיות בתיק 4000, אלוביץ' ואנשיו הפעילו לחצים כבדים על פילבר כדי שהעסקה תאושר עד 23 ביוני 2015. היה זה היום האחרון שהקציב דירקטוריון בזק לאלוביץ' להניח בפניו את האישור. האישור היה צריך להיות נקי מכל תנאי מוקדם, ולא – בזק תוכל לסגת מהעסקה.

 

 

אלוביץ' היה מוטרד מאוד ממועד קבלת האישור הסופי לעסקה, כפי שעולה ממסמך שפרטיו נחשפים כאן לראשונה, מסיבה נוספת. כל הכסף המזומן בעסקה, 680 מיליון שקל מתוך תמורה של עד 1.05 מיליארד שקל, שיורוקום היתה אמורה לקבל מיידית לאחר חתימת נתניהו, יועד מראש להרגיע את מי שלחץ על אלוביץ' בכל הכוח באותם ימים — המערכת הבנקאית.

 

וכך תיארה הפרקליטות בכתב האישום את המצב באותם ימים: "אף שעל פי תנאי העסקה היה ניתן לקבל ארכה נוספת של 90 יום לקלת ההיתרים הרגולטוריים, אלוביץ' נזקק לאישור העסקה עד ל־23 ביוני 2015, בין היתר מאחר שכספי תמורת מניות (yes) שיורוקום היתה עתידה לקבל מהעסקה, יועדו מראש לתשלום חובות עתק של יורוקום לבנקים — חובות שיורוקום התקשתה לפרוע באותה עת".

 

650 מיליון שקל במזומן מתוך 705 מיליון 650 מיליון שקל במזומן מתוך 705 מיליון

 

המסמך מ־18 ביוני 2015 נשלח מיורוקום נטוורקס, אחת החברות בקבוצת יורוקום, לשלושה בנקים: הבינלאומי, דיסקונט והפועלים. תחת הכותרת "עסקת yes — חלוקת תמורות" נכתב: "לבקשתכם, פירוט סכומי יתרות החוב של יורוקום נטוורקס למערכת הבנקאית, לרבות ריביות, נכון להיום, תוך חלוקה בין הבנקים השונים".

 

לפי המסמך, החובות לבנקים הסתכמו ב־704.7 מיליון שקל. החוב לבינלאומי עמד על 346.2 מיליון שקל, החוב לדיסקונט על 287.6 מיליון שקל והחוב להפועלים על 70.48 מיליון שקל. המכתב פירט בהתאם כיצד יחולק הסכום המלא, 680 מיליון שקל. 650 מיליון שקל שיתקבלו במזומן יועדו לפירעון החוב לבנקים. הבינלאומי קיבל כ־320 מיליון שקל (49% מהסכום) דיסקונט קיבל כ־265 מיליון שקל (41% מהסכום) והפועלים 70.48 מיליון שקל (10% מהסכום). בשורה התחתונה היה זה כיסוי של 92% מהחוב של החברה למערכת הבנקאית, כך שלפי המסמך, נותר לה חוב של 54.7 מיליון שקל.

 

 

סכום נוסף של 30 מיליון שקל, כך המסמך, יועד ל"הוצאות עסקה קבועות". ההוצאות כללו, למשל, מיליוני דולרים ששילמה יורוקום לבנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן עבור ייעוץ לעסקה, וכן לעורכי הדין שליוו את העסקה מהצד שלה. בזק שכרה חברת ייעוץ מהצד שלה, מריל לינץ', על מנת שתכין הערכת שווי ל־yes, וליוותה אותה בבניית מודל העסקה וסוגיות חשבונאות ומיסוי.

 

גם החלק של כל תמורה העתידית בעסקה, 200 מיליון שקל כנכס מס ועוד תמורה מבוססת ביצועים של עד 170 מיליון שקל, יועד למערכת הבנקאית. "התמורות העתידיות, ככל שיתקבלו", נכתב במסמך, "יועברו בהתאם להסכמות מול המערכת הבנקאית, בניכוי 10% בגין כל תמורה ליורוקום".

 

השורה התחתונה במסמך ברורה. אלוביץ' היה זקוק לאישור העסקה בדחיפות כדי להחזיר חובות לבנקים. כל עיכוב או עצירה של העסקה היה יכול להוביל תיאורטית את הבנקים לדרישה מיידית לפירעון החובות.

 

פרקליטו של אלוביץ', עו"ד ז'ק חן, מסר: "לא נתייחס לקטעים מנותקים מהקשרם מתוך חומר חקירה עצום. אנו בטוחים שבית המשפט יגיע למסקנה שמר אלוביץ׳ לא עבר כל עבירה".