“מגפת הקורונה” חיסלה את הזכות לפרטיות: הממשלה אישרה תקנות חירום המאפשרות מעקב אחרי כלל האזרחים

הקורונה רומסת את הזכות לפרטיות. הממשלה אישרה (16.03.2020) תקנות לשעת חירום המאפשרות לשרות הביטחון הכללי (השב”כ) לעקוב אחרי חולי קורונה וכל מי שהיה מצוי בסביבתם 14 יום לפני שנדבקו.

לפי מתווה התקנות, תקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש) התש”ף-2020, השב”כ יעקוב אחר חולי קורונה מאותרים והמסלול שעשו עד שנכנסו לבידוד או אשפוז. הטכנולוגיה תאפשר לשב”כ לזהות את כל האנשים שנמצאו בטווח הידבקות מהחולה לאורך מסלול התנועה שלו, וכך ניתן יהיה לדווח להם ישירות למכשיר הטלפון, שנחשפו למחלה ושעליהם להיכנס לבידוד או להיבדק. עם זאת, יש לציין כי האישור שניתן לשב”כ יאפשר חשיפה של מיקומי כל משתמשי הסלולר בישראל. באמצעות מערכות בינה מלאכותית ניתן יהיה להצליב במהירות רבה את מיקומם של כל האנשים שנמצאו בטווח סיכון, אך גם לדעת איפה כל אחד מהם נמצא בכל רגע מנקודת ההידבקות.

הביקורות סביב התקנות, הינן בגין “חדירה” לטלפונים של כלל הציבור והחשש שמדובר באמצעי אכיפת בידוד, למי שאמור להיכנס לבידוד ונמנע מכך, בשל החשש לחשיפה לווירוס. אומנם ועל אף האמור, בתקנה 8 לתקנות מצוין כי השב”כ לא יעסוק בפעילות פיקוח ואכיפה על הפרת חובת בידוד. בנוסף, לא תהיה חדירה לתוכן שיחות הטלפון וגם לא שיחות וואטסאפ. כמו כן, לא יעשה שימוש במידע ביומטרי, קרי זיהוי פנים באמצעות מצלמות במרחב הציבורי. אך מנגד, לא נאמר בתקנות כי משרד הבריאות לא יוכל לעשות שימוש במידע לצורך האכיפה האמורה.

ראש השב”כ נדב ארגמן הגיב כי: “רגישות העניין ברורה לי היטב ועל כן הוריתי כי רק קבוצה מצומצמת מאוד של אנשי שירות תעסוק בנושא וכן כי המידע לא יישמר במאגרי השב”כ. כמו כן, המידע יימסר ישירות למנכ״ל משרד הבריאות או לראש שירותי בריאות הציבור, שיעשו שימוש בו רק לצורך מתן הנחיות שתכליתן הצלת חיי אדם. אני מבקש להדגיש כי שב”כ לא יעסוק בשום שלב באכיפה או בפיקוח על חייבים בבידוד”.

לגבי מחיקת המידע על-ידי השב”כ אין בתקנות הוראה ברורה אלא נאמר בכלליות כי משרד הבריאות יקבע בנוהל ייעודי הוראות לגבי מחיקת המידע (ניתן להבין שהכוונה למחיקת המידע שיהיה מצוי אצלו), אך לא כתוב במפורש כי נתוני המיקום יימחקו תוך 30 יום או אף מועד קצר יותר. בהתאם לתקנה 7(ב) לתקנות, משרד הבריאות רשאי לשמור את המידע למשך 60 ימים נוספים לאחר סיום תוקפן של התקנות למען תחקיר פנימי. משכך, ישנה הרחבה לשמירת המידע ל-90 ימים.

יתרה מכך, נכתב בתקנות כי השב”כ יעשה שימוש במידע הטכנולוגי ובתוצריו רק לתכלית האמורה בתקנות עצמן (תקנה 2 לתקנות), אך ללא כל פרוט וסייג מעבר לכך ואף לא נקבע כי יש צורך בצו שופט כדי לאסוף את נתוני המקום.

כעת, במגפת הקורונה כמחצית מהאנשים במדינת ישראל באמת ירגישו תחת מעקב כאשר מספיקה קביעתו של רופא שיש רק חשד להידבקות במחלה בלי כל ממצא שתומך בכך (לפי תקנה 1 לתקנות), ומשכך נראה פגיעה משמעותית בזכות לפרטיות.