"לא חוששים משינוי": כך נערך בית הדין לעבודה למציאות המשתנה

"בית הדין לעבודה אינו חושש משינוי הלכות והתאמתן למציאות, או מיצירת כללים חדשים יש מאין", כך אמרה נשיאת בית הדין הארצי לעבודה ורדה וירט־לבנה, "זאת מתוך שאיפה לקדם מטרות חברתיות העומדות בקנה אחד עם הצורך העולה מן השטח, ועם ערכיה של החברה בישראל".

 

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

וירט־לבנה דיברה במושב "50 שנה לחוק בית הדין לעבודה – מגמות ושינויים" בכנס ים המלח בהשתתפות שופטים, עורכי דין ואנשי אקדמיה מתחום משפט העבודה.

 

השופטת וירט-לבנה השופטת וירט-לבנה צילום: אתר בתי המשפט

 

וירט־לבנה בחרה, כדוגמה הראשונה, את פסק הדין המהפכני שלה מ־2008, שאסר על יחסים מיניים במקום העבודה אפילו אם התקיימו בהסכמה. "ודאי שישנם קשרים בינאישיים, מכל סוג שהוא, שיכולים לצמוח מתוך היכרות במקום העבודה. ודווקא במקום העבודה הכר הוא נרחב לכך. אלא שכאשר מדובר ביחסי מרות – נטל ההוכחה שלא היה ניצול במסגרת יחסים שכאלו הוא על הממונה. זוהי האמירה המרכזית שבפסק הדין", אמרה הנשיאה.

 

יותר תביעות עקב תחושת לחץ במקום העבודה

תחום נוסף שכולו פיתוח של הפסיקה הוא שימוע לפני פיטורים, פסיקה ש"הביאה לשינוי חברתי בחובה לקיים שימוע לעובד בטרם קבלת החלטה על פיטוריו או פגיעה אחרת במעמדו", אמרה וירט־לבנה. כלומר, הזכות שנוצרה בבית הדין הפכה לחובה ביחסי העבודה, חובה שעל הפרתה עלול המעביד לשלם.

 

תחום נוסף בהתפתחות משפט העבודה הוא התביעות נגד ביטוח לאומי, המהוות למעלה מרבע מכלל התביעות בבתי הדין לעבודה. "בשנים האחרונות", אמרה הנשיאה, "מגיעות יותר תביעות שבמסגרתן נטענות טענות על נזק שמקורו בתחושת לחץ בקשר לעבודה. 83% מהעובדים בארה"ב חווים לחץ כלשהו במהלך העבודה. ישנן כמה מדינות שבהן הדחק התעסוקתי – תסמונת הנגרמת כתוצאה מלחץ כרוני במקום העבודה – כבר הוכר כמחלת מקצוע, בין שבפסיקה ובין שבחקיקה. בישראל, כידוע, אין נכון להיום הכרה באופן דומה".

 

הנשיאה העדיפה בשלב זה לדלג על הדוגמאות שסיפקו בתי הדין בישראל, שהחלו לפתח את עילת ההתעמרות בעבודה בפסקי הדין שעסקו בסביבת העבודה בבית ראש הממשלה. בעניין זה אין לכחד בתרומתה של אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו,  לתחום משפטי זה.

 

הגלובליזציה משנה את הגדרות יחסי העבודה

וירט־לבנה התייחסה להתפתחויות הטכנולוגיות שמשפיעות על שוק העבודה ועל הדרך שבה מבוצעת העבודה – טכנולוגיית הענן, בלוקצ'יין, מדפסות תלת־ממדיות, פיתוחים בתחומי הביג דאטה, האוטומציה, הרובוטיקה וכן אפליקציות ופלטפורמות ותיקות כמו Uber או Wolt.

 

"כלכלת השיתוף ומגמות הגלובליזציה המתרחבות משפיעות על הגדרת יחסי עובד ומעסיק, לעומת הקבלן העצמאי או הפרילנסר", סיכמה הנשיאה. "מקצועות מוכרים וותיקים הולכים ונעלמים ולעומתם עולים ובאים מקצועות חדשים וחל טשטוש בין שעות העבודה לשעות הפנאי”.