חדלות פירעון בימי קורונה – האם זו הדרך לצאת מהבוץ?

חדלות פירעון בימי קורונה - האם זו הדרך לצאת מהבוץ?

הימים ימי קורונה. גל ראשון עבר ועימו ההגבלות שהשביתו את המשק והביאו לקריסתם של עסקים ואנשים פרטיים. על אחרים יראה המשבר אותותיו במהלך החודשים הבאים וכל זאת בתקופה שאיננו יודעים עדיין לומר אם היא תחילתו של גל שני או שגרת חיים חדשה.

בעקבות המצב, יותר ויותר ישראלים עומדים כיום מול חובות גדולים שאותם אין להם כל יכולת לפרוע, ולא רואים כל פתרון מלבד כניסה להליך חדלות פירעון. האם זוהי אכן הדרך המומלצת עבורם?

בקשה לפתיחה בהליך יכולה להגיע הן מטעם הנושים והן מטעם החייב. לאחר הגשת בקשה לפתיחה בהליך ייבדקו נתוני החייב ואם יימצא כי הוא עומד בקריטריונים הדרושים, יוצא צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון

מה הם עיקרי ההליך

הליך חדלות פירעון נועד לאפשר לחייב להגיע להיפטר חובות מול נושיו ולשקם את מצבו הכלכלי. בקשה לפתיחה בהליך יכולה להגיע הן מטעם הנושים והן מטעם החייב עצמו. לאחר הגשת בקשה לפתיחה בהליך ייבדקו נתוני החייב. אם יימצא כי הוא עומד בקריטריונים הדרושים, יוצא צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון. יש לציין כי עבור חובות בגובה של בין 50 אלף שקל ל-150 אלף שקל תוגש הבקשה למערכת ההוצאה לפועל, וצו לפתיחת ההליך יינתן רק לאחר ניסיון להגעה להסדר בין החייב לבין נושיו.

קבלת הצו היא למעשה נקודת הפתיחה של תקופה הנקראת "תקופת הביניים", הנמשכת כשנה. במהלך תקופה זו ימונה נאמן שיבחן את מצבו הכלכלי של החייב ואת תביעות החוב של הנושים. על החייב יוטלו הגבלות מסוימות (כגון: צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלות על חשבון הבנק וכרטיסי האשראי ועוד) והוא יחויב להגיש דו"ח הכנסות והוצאות תקופתי ולעמוד בצו תשלומים שייקבע בהתאם למצבו הכלכלי. מנגד, יוקפאו כל ההליכים המשפטיים כנגדו, למעט הליכים פליליים.

לקראת תום תקופת הביניים יגיש הנאמן לממונה על ההליך את חוות דעתו. בהמשך לכך, יגיש הממונה לבית המשפט הצעה לתכנית שיקום שתתפרס על פני תקופה של עד שלוש שנים. בהצעה יפורטו התנאים שעמידה בהם תאפשר לחייב לקבל הפטר מחובותיו (צו תשלומים ומגבלות שונות). זאת, אם לא יוחלט על ידי בית המשפט להעניק לחייב הפטר מיידי.

מטרת החוק היתה למחוק את הדימוי השלילי שדבק בחייבים ולאפשר להם לפתוח דף חדש ולחזור להתפרנס בכבוד, אך בפועל, חדלות פירעון היא עדיין כתם שדבק בחייבים

כדאיות הליך הפירעון – משקם אך מכתים

לכאורה, מבטיח הליך חדלות הפירעון את שיקומו הכלכלי של החייב ובא לטובתו. מטרת החוק החדש לחדלות פירעון, אשר נכנס לתוקף בספטמבר 2019 והכתיב את עקרונות ההליך, היתה למחוק את הדימוי השלילי שדבק בחייבים ולאפשר להם לפתוח דף חדש ולחזור להתפרנס בכבוד, אך בפועל, גם אחרי כניסת החוק החדש לתוקף, חדלות פירעון היא עדיין כתם שדבק בחייבים.   

להגדרה של אדם כחדל פירעון יש משמעות גדולה במסגרת חוק נתוני אשראי, אשר עלולה להקשות עליו בעתיד במגוון היבטים – בלקיחת הלוואות, קבלת משכנתא, הגדרת מסגרת האשראי בבנקים וכן הלאה. מעבר להשלכות עתידיות אלו, ייאלצו חייבים שהם בעלי נכס להתמודד גם עם סכנת מימוש הנכס, המתאפשרת בקלות יחסית במסגרת ההליך.

על מנת להצליח לגבש פתרונות מוצלחים ולהשאיר את הליך חדלות הפירעון כמוצא אחרון, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום ומנוסה בניהול משא ומתן בין חייבים לנושים

מדוע חשוב לנסות ולמצות אפשרויות אחרות

סימן שאלה גדול, אם כך, מרחף מעל כדאיות ההליך, בעיקר כשמדובר בחייבים בעלי נכס. דווקא היום, כשהמשק כולו מתמודד עם ההשלכות של משבר הקורונה וכאשר רבים עדיין לא מודעים לגודל הפגיעה שנגרמה כתוצאה ממנו, מומלץ להימנע ככל האפשר מכניסה להליך חדלות פירעון ולבחור בו כפתרון רק לאחר מיצוי כל האמצעים האחרים העומדים לרשותכם.

פתרונות כגון הגעה להסכמות ולהסדר מול הנושים, גזירת חוב, שיעבודים או רעיונות יצירתיים אחרים, שיתקבלו בהסכמת הצדדים, ישאירו את השליטה בידיהם של החייב והנושים במקום להעביר את ההחלטות לשיקול דעתם של ממונים חיצוניים. על מנת להצליח לגבש פתרונות מוצלחים ולהשאיר את הליך חדלות הפירעון כמוצא אחרון, מומלץ לפנות לעורך דין המתמחה בתחום ומנוסה בניהול משא ומתן בין חייבים לנושים.

 * עו"ד נתנאל אמויאל הוא המייסד והבעלים של משרד עורכי הדין נתנאל אמויאל המתמחה בהליכי חדלות פירעון והוצאה לפועל, דיני משפחה, מקרקעין ונדל"ן

** סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap משפטי