השאלות הגדולות מאחורי חוק חדלות פירעון החדש

השאלות הגדולות מאחורי חוק חדלות פירעון החדש

חוק חדלות פירעון החדש, שנכנס לתוקף בחודש ספטמבר האחרון, מחולל מהפיכה בכל הנוגע להליכי חדלות פירעון ופשיטת רגל. בראש ובראשונה, מדובר במהפך תודעתי: חייבים שנקלעים לפשיטת רגל לא נתפסים עוד בצורה שלילית, אלא כמי שראויים לחמלה ובעיקר לשיקום.

הצורך בשיקום החייב ובמתן אפשרות עבורו לפתוח דף חדש עובר כחוט השני לאורך החוק. אלא שהחוק לא מתייחס רק לחייבים חלשים, אלא גם לנושים פגיעים. הוא משנה סדרי עולם ביחס לסדר חלוקת הכספים לנושים, וקובע מחדש את סמכויות בתי המשפט וההוצאה לפועל.

בשורות הקרובות נבקש להציג את עיקרי השינויים בחוק החדש, באמצעות שאלות ותשובות. נבקש להתמקד בשינויים הנוגעים לחייבים פרטיים, ולא לשינויים הנוגעים לתאגידים חדלי פירעון, שראויים למאמר נפרד.

החוק מבטא תפיסה שלפיה אין כל פגם מוסרי בפושטי רגל, אלא מדובר באנשים מעוטי יכולת, שנקלעו למצוקה עקב התנהלות פיננסית לא נכונה, הנובעת מחוסר ידע וממציאות צרכנית המעודדת לקוחות ליטול הלוואות

באיזה אופן מנסה החוק החדש לשקם חייבים?

כבר משמו של החוק החדש, חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, ניתן ללמוד על כוונת המחוקק לשים דגש על שיקום כלכלי של חייבים, ועל השבתם למשק. היחס לפשיטת רגל במסגרת החוק איננו כאל אות קין, אלא כאל סוג של תאונה כלכלית מצערת. החוק מבטא תפיסה שלפיה אין כל פגם מוסרי בפושטי רגל, אלא מדובר באנשים מעוטי יכולת, שנקלעו למצוקה עקב התנהלות פיננסית לא נכונה, הנובעת מחוסר ידע וממציאות החיים הצרכנית הבלתי אפשרית המעודדת לקוחות ליטול הלוואות, הרבה מעבר ליכולתם.

החוק מבקש להחיל שינוי תודעתי דרך שינוי המושגים הקיימים. "חייב" מכונה בחוק "יחיד", ו"צו לכינוס נכסים" הפך בחוק ל"צו לשיקום כלכלי". בנוסף, מחייב החוק חייבים לעבור קורסים להתנהלות פיננסית נכונה, כדי שלא ייקלעו שוב לחדלות פירעון.

המחוקק מבקש להוציא מהבוץ חייבים, שנותרים במסגרת הליך פשיטת הרגל לאורך שנים, ולא מצליחים להרים את הראש מעל פני המים ולסגור את החוב שרק הולך וגדל עקב הריבית וההצמדה

מה מגבלת הזמן הקבועה בחוק למתן הפטר?

החוק מגביל את פרק הזמן שבו יכול חייב לקבל הפטר לארבע שנים, וכך מדליק את האור בקצה המנהרה עבור חייבים רבים. אותם חייבים יודעים שלתהליך יש התחלה, אמצע וסוף, ומבינים שאם יתנהלו כראוי במהלך פרק הזמן המוגדר הם יוכלו לקבל פטור מחובותיהם, ולצאת לדרך חדשה. באופן זה מבקש המחוקק להוציא מהבוץ חייבים, שנותרים במסגרת הליך פשיטת הרגל לאורך שנים, ולא מצליחים להרים את הראש מעל פני המים ולסגור את החוב שרק הולך וגדל עקב הריבית וההצמדה.

האם כל החייבים יקבלו הפטר תוך ארבע שנים?

לחלוטין לא. המחוקק היה ער לעובדה, שחלק מהחייבים עלולים לנצל את מגבלת הזמן ולא להחזיר חובות במתכוון. לכן נקבע שאם פושט רגל יוצר את חובותיו בחוסר תום לב, בית המשפט יהיה רשאי שלא להעניק לו הפטר מחובותיו, לאורך תקופה שאיננה מוגבלת בזמן. יצוין, כי כדי לאפשר לכונס הנכסים הרשמי להבחין בין חייבים תמי לב ושאינם כאלה מוקנות לו בחוק סמכויות חקירה ובירור משמעותיות.

החוק קובע רף כניסה של 50 אלף שקלים להליכי חדלות פירעון לחייבים פרטיים. המטרה של רף זה היא לנסות למנוע במידת האפשר את הניצול לרעה של החוק על ידי חייבים שיצברו חובות במכוון

מה קובע החוק לגבי נושים חלשים שאינם חסינים כמו בנקים או חברות אשראי?

עמדתו הסוציאלית של החוק באה לידי ביטוי גם בחיזוק נושים קטנים על חשבון נושים חזקים יותר, כמו בנקים וכמו המדינה. החוק משנה את סדר החלוקה בין הנושים, ומפחית את היקף דין הקדימה שניתן למדינה (רשויות המס) בחלוקה של נכסי החייב. עוד קובע החוק כי הבנקים יעבירו 25% מהנכסים שלהם המשועבדים בשעבוד צף לנושים רגילים. מטרת שינויים אלה היא להשאיר לנושים רגילים, שבעבר רבים מהם נותרו ללא פיצוי, נתח משמעותי יותר של העוגה לעומת העבר.

אילו עוד מנגנוני בקרה קובע החוק כדי למנוע ניצול שלו?

החוק קובע רף כניסה של 50 אלף שקלים להליכי חדלות פירעון לחייבים פרטיים. המטרה של רף זה היא לנסות למנוע במידת האפשר את הניצול לרעה של החוק על ידי חייבים שיצברו חובות במכוון כדי לנקוט בפשיטת רגל.

החוק החדש קובע כי הטיפול בחובות קטנים של חייבים יחידים – עד 150 אלף שקלים – יועבר לרשם ההוצאה לפועל. חובות של חייבים יחידים מעל סכום זה יידונו בבית משפט השלום

אילו סדרי עולם משנה החוק ביחס לבתי המשפט שמוסמכים לדון בחדלות פירעון?

החוק עורך שינויים משמעותיים בכל הנוגע לסמכויות של בתי המשפט השונים לדון בעניינם של חייבים פושטי רגל. אם בעבר רק לבתי משפט מחוזיים היתה סמכות לדון בתיקי פשיטת רגל, הרי שהחוק החדש קובע כי הטיפול בחובות קטנים של חייבים יחידים – עד 150 אלף שקלים – יועבר לרשם ההוצאה לפועל. חובות של חייבים יחידים מעל סכום זה יידונו בבית משפט השלום. בשונה מן העבר, בתי משפט מחוזיים נדרשים כעת לדון אך ורק בעניין חדלות פירעון של תאגידים.

מה קובע החוק לגבי דירת המגורים של החייב?

בעניין זה, קיים שינוי לרעה מבחינת החייב. בעבר ניתן היה אמנם למכור דירה שהיתה רשומה על שמו בטאבו, אך החייב ומשפחתו היו זכאים להמשיך לגור בה כשוכרים מוגנים. החוק החדש משנה את מצב זה, ומאפשר למכור את הדירה באישור בית המשפט, ללא מתן זכות דיירות מוגנת.

לסיכום, חוק חדלות פירעון החדש טומן בחובו שינויים משמעותיים ביחס לחייבים פרטיים, ומשנה סדרי עולם. החוק משקף תפיסה שלפיה לחייבים אין אות קין, אלא הם הסתבכו עקב התנהלות כלכלית לא נכונה. המחוקק אימץ טרמינולוגיה חדשה המדגישה את הצורך בשיקום החייב.

החוק משנה סדרי עולם בכל הנוגע לסמכויות בתי המשפט לדון בעניינם של חייבים פושטי רגל, וקובע לחייבים רף כניסה של 50 אלף שקלים להליכי חדלות פירעון. בנוסף, קובע החוק מגבלת זמן של ארבע שנים לקבלת הפטר. עוד מבקש החוק לחזק נושים קטנים על חשבונם של הגדולים.

* הכותב מלווה חייבים רבים בהליכי הוצאה לפועל ,פשיטת רגל וחדלות פירעון.