בית המשפט העליון: חילוט לא מידתי בפרשת טלגראס

המדינה נאלצה לשחרר ביטקוין בשווי של כ־10 מיליון שקל שחילטה לארז שמואלי, המואשם כי שימש כספק הביטקוין של ארגון טלגראס. כך קבע ביהמ"ש העליון.

 

קראו עוד בכלכליסט:

 

השופטת יעל וילנר ביקרה את חוסר המידתיות בהחלטתה של המדינה לתפוס סכום כה גבוה, לאור העובדה כי לשמואלי מיוחסת הלבנת הון בסכום של כ־900 אלף שקל "בלבד" – שווי הביטקוין שמכר לארגון טלגראס. השופטת קבעה כי סכום החילוט הזמני עד לגמר ההליך הפלילי יעמוד על 680 אלף שקל בלבד, מחשבון הבנק של שמואלי.

 

מימין: השופטת יעל וילנר ועו"ד איתן פינקלשטיין, שייצג את ארז שמואלי מימין: השופטת יעל וילנר ועו"ד איתן פינקלשטיין, שייצג את ארז שמואלי צילומים: יונתן לאונוב, יאיר שגיא

 

בחודש יוני הגישה מחלקת הסייבר בפרקליטות כתב אישום נגד שמואלי, שניהל עסק למסחר במטבעות וירטואליים — ביטקוין וריפל — שאותם רכש והכניס לתוך ארנק דיגיטלי. לפי האישום, שמואלי התחמק מתשלום מס בגובה 2.7 מיליון שקל על הכנסות מפעילות זו. בנוסף הוא מואשם בהלבנת הון לאחר שבין מאי 2018 למרץ 2019 מכר מטבעות ביטקוין לרן בוגנים, אחד מבכירי טלגראס, בסכום כולל של כ־900 אלף שקל.

 

הקרב על הכסף הקרב על הכסף

תפקידו של בוגנים בטלגראס היה לאסוף את הכספים ששילמו הסוחרים שפעלו באפליקציה, ולחלק משכורות לעובדי הארגון. בוגנים עשה זאת בין השאר באמצעות העברת כספים בביטקוין – הוא העביר מזומן לשמואלי, ושמואלי העביר בפועל את הביטקוין לעובדים. לפי האישום, שמואלי ידע כי מקור הכספים במה שהמשטרה הגדירה "רכוש אסור", וש"הפעולות נעשות במטרה להסתיר ולהסוות את התנועות בחשבון".

 

 

בעקבות חקירותיהם של בוגנים ושמואלי ובירור הקשר ביניהם, המדינה תפסה כספים של שמואלי בחשבונותיו ובמזומן בסכום של כ־1.25 מיליון שקל, וכמו כן תפסה את תכולת הארנק עם מטבעות הביטקוין והריפל, ששוויים אז עמד על כ־4 מיליון שקל. הם הוחזקו בארנק דיגיטלי משטרתי, ושוויים האמיר לסכום של כ־10 מיליון שקל.

 

המדינה ביקשה להמשיך ולהחזיק ברכוש שתפסה עד גזר הדין, ואף להתיר לה למכור את המטבעות הווירטואליים לאור התנודתיות הרבה בהם. לטענתה, יש חשש ששמואלי יבצע בהם עבירה עתידית של העלמת הכנסות כשימכור אותם.

 

מנגד, טען סנגורו של שמואלי, עו"ד איתן פינקלשטיין, לשעבר האחראי על תחום החילוטים והעבירות הכלכליות בפרקליטות מחוז מרכז, כי יש לשחרר את הכספים שנתפסו, ובכללם את המטבעות הווירטואליים, משום שהועברו מלקוחות אחרים. שמואלי טען עוד כי לא ידע שהכספים שמועברים אליו קשורים לעבירה, והציג את עדותו של בוגנים במשטרה, שבה אמר כי שמואלי לא היה קשור לטלגראס ולא ידע מה מקור הכספים.

 

באוקטובר קבעה שופטת המחוזי בתל אביב לימור ביבי כי סכום החילוט יעמוד על 900 אלף שקל — גובה הכספים ששמואלי מואשם בהלבנתם. זאת מאחר שקיימות ראיות לכאורה שמקימות סיכוי סביר להרשעתו. השופטת קבעה כי שמואלי חשד שמקור הכספים המועברים אליו הוא בפעילות לא כשרה והחל לברר זאת מול בוגנים, אך נמנע מהמשך הבירור גם כשקיבל מבוגנים תשובה מתחמקת כמו: "יש דברים שאתה לא צריך לדעת ואתה לא תדע לעולם".

 

לצד זאת, קבעה השופטת כי כל המטבעות הדיגיטליים יוחזרו לשמואלי. היא דחתה את טענת המדינה כי כלל המטבעות הווירטואליים בארנק שימשו לביצוע העבירה, וקבעה כי ניתן לחלט כספים רק עד לשווי העבירה.

 

הן הפרקליטות והן סנגורו של שמואלי ערערו לעליון. הפרקליטות טענה כי "השימוש בארנק לשם הסתרת העבירות מכתים מבחינתנו את כל הארנק". עו"ד פינקלשטיין טען מנגד כי יש לבטל לגמרי את החילוט. לדבריו בוגנים רימה את שמואלי ואמר לו שמדובר בכספים של "לקוחות תמימים".

 

 

בדיון בעליון בסוף ינואר אמרה השופטת וילנר כי ההחלטה לחלט את כל כספי הארנק ביחס לסכום הלבנת ההון, "נראית לי קיצונית ולא סבירה… כל נושא המידתיות נעלם… צריך להפעיל איזונים".

 

השופטת הוסיפה: "אני לא יכולה לראות הרשעה ודאית, אומר את זה במלוא הזהירות". עם זאת, היא רמזה שיש לא מעט ראיות לכאורה בתיק, כך ש"אי אפשר להיתמם יותר מדי". לאחר מו"מ בין הצדדים הם הסכימו להעמיד את סכום התפיסה על 680 אלף שקל – הסכמה שקיבלה את אישור העליון.

 

עו"ד פינקלשטיין אמר ל"כלכליסט" כי "ישנה תחושה שהפרקליטות התעקשה על התפיסה כי מדובר בסכום גדול של ביטקוין – למיטב ידיעתי סכום הביטקוין הגבוה ביותר שנתפס אי פעם בישראל. השחרור של 94% מכלל התפוסים בתיק — שיעור שחרור חריג ביותר – מלמד שהפרקליטות פעלה באופן נמהר".